שלום לכולכם
אני כותבת עכשיו אחרי יום שלם של קריאת כל דבר אפשרי על דודו וצפיה בכל קטע שאי פעם הועלה לאינטרנט אחרי שראיתי כבר שלוש פעמים את הסרט "מלך הרייטינג" ומסרבת להאמין שדבר נורא שכזה קרה.. אני מלאה בכאב כל כך גדול על אדם שאפילו לא הכרתי באופן אישי..
אני בת 28 דודו טופז נמצא בנוף ילדותי מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד מחייך תמיד אוהב ונאהב ומבחינתי זה היה כך תמיד ויהיה כך תמיד אומרים צדיק נופל וקם אנחנו לא מלאכים וכל אחד עושה טעויות זה חלק מלהיות בן אדם ומי אם לא דודו דוגמא ומופת ללהיות בן אדם.. אני נושאת את עיניי כלפי ומעלה ומביטה בדמותו היפה ולבו העצום ומקווה שאולי בתוך כל התוהו הזה דודו מצא את השלווה.
אני מניחה שכך מרגישים כשמת אדם קרוב כי התחושה שמלווה אותי מהבוקר לא מוכרת לי ומקווה שלא תחזור שוב
אני באמת מעומק ליבי משתתפת בצערכם הארוך והמתמשך כי היום הוא רק קו הסיום למסכת עינוייים ארוכה וקניבלית של התקשורת כלפי אותו אדם שהטיל עבורם ביצי זהב (ועדיין היו באמתחתו עוד המון ביצי זהב)
מאחלת לכם חוזק נפשי רב בהמשך דרככם ושלא תדעו עוד צער שכזה.
אני מייצגת את רב העם באומרי שאנחנו זוכרים רק דודו אחד את דודו האחד והיחיד שאין ולא יהיה שני יפה התואר החכם המבריק הגאון המצחיק בעל לב הזהב והיכולת לשמח לב אדם!!
לילדים אני רוצה להגיד שלא משנה מה יקרה בדרך ולא משנה איזה איוולים יגידו לכם לפעמים מילים קשות תלכו גאים בראש מורם כי אתם ילדיו של דודו טופז!!!!
באהבה גדולה וכאב עמוק ואמיתי..
