"פחד זה פחד... אני לא יודע ממה, אבל כבר אמרתי יותר מדי פעמים שנתקלתי בעולם שלא מוכר לי, נמשכתי אליו ובאותה מידה סלדתי ממנו, הלכתי על הקצה" (מתוך תמלילי החקירה 6.6.2009)
"אני מרגיש פחד ממה שיהיה וחרטה בלתי נסבלת על מה שהיה. אם יש משהו שעולה על הכל, זאת המחשבה על אורי, הבן של שירה מרגלית, שרואה את אמו חוטפת מכות. המחשבה שזה קרה בגלל שאני שלחתי מישהו, כדי שישלח מישהו להגיע לשם, לא נותנת לי מנוח. ועוד משהו, ואני חייב לומר זאת: אני מבין שהייתם במעקבים אחרי ואחרי שיחות הטלפון שלי ואני שואל את עצמי, אם ידעתם על התקיפה שאמורה להתבצע כלפי שירה מרגלית, למה לא עצרתם את הטירוף? (מתוך תמלילי החקירה - וואלה 28.6.2009)
"יש לי יסוריי מצפון נוראיים. רגש הבושה אוכל אותי, על הטיפשות, על חוסר ההבחנה בין טוב לרע. אני מקיא ממה שעשיתי ולא קולט איך בכלל נכנסתי לזה". (ידיעות אחרונות - 23.7.2009)
"קין רצח את הבל וקיבל אות קין לחרטה, כדי שיוכל להסתובב בחוץ והאנשים יראו את האות. קין הסתובב בחוץ כאשר האות נשאר לו על המצח, אני את האות שלי כבר קיבלתי, אבל אני נשאר בפנים. החרטה ורגשי הבושה לפני הילדים שלי חזקים מכל עונש שאקבל. אל תשכחו לי, לעזאזל, את הדברים שעשיתי לפני כן" (מעריב 23.7.2009)
"אני מקיא מעצמי, מתבייש, מתחרט, לא מסוגל להסתכל בפני הילדים שלי.(ידיעות אחרונות - 24.7.2009)
"אני סובל מייסורי גיהנום. אם רק תפנים שהייתי על תרופות חזקות, ובמצב קשה, אולי תוכל להכניס שמץ של רחמים. אני מחכה שתתקשר אלי, ואני אבוא לשירה הביתה ואכרע ברך לפני נכדך, שצפה במתקפה, ואתנצל". (מתוך מכתב החרטה לדן מרגלית mako - 14.7.2009)
"אם רק אוכל אגיע לביתם ואל מול שלושת ילדי אכרע ברך אל מול בנה ונכדך ואבקש את סליחתם. לא אוכל לסלוח לעצמי אם לא אעשה זאת" (מתוך המכתב לדן מרגלית 14.7.2009 news1)
עולמו של דודו כבר חרב עליו עד סוף חייו :
דודו לא יעבוד יותר לעולם בטלוויזיה, הוא לא יעבוד יותר לעולם ברדיו, הוא לא יכתוב יותר בעיתון, הוא לא יוציא ספר, הוא לא יספר סיפורים לגולו, הוא לא יהיה הראשון ואפילו לא יהיה האחרון בבידור...
