אהוד בן-פורת בתאריך 6/5/2009 3:02:45 PM

לכתוב על דודו טופז

באמת כבוד גדול (ואני חלילה לא אומר את זה בציניות). כואב לי על כל מה שהוא עובר בזמן האחרון, אני לא בטוח כשהוא למד לימודי דראמה באנגליה שהוא חשב שהוא אי-פעם יהיה "גיבור" של דראמה כמו זו שהוא נמצא בה בימים אלה. אני גיליתי את סוד קסמו בתקופה שהוא שידר בגלי צה"ל, במשבצת השידור של "ציפורי לילה". לצערי מאז ועד היום חלפו לא מעט שנים, והמעבר לטלויזיה למרות שהיא הפכה אותו בשלב מסויים כפי שכולם יודעים למלך הרייטינג עשתה לו רק רע. כשדודו הוציא לאור את הספר "החיים זה לא מה שהבטיחו לי" כמשלים לאחד מספריו הקודמים "כתם לידה" - רק מהכותרת אפשר ללמוד הכל. אני מגנה את כל מעשי האלימות ובכלל זה את המעשים שדודו טופז לפי שעה עומד מאחוריהם, אבל אני איפשהו דיי מבין אותו. הגיע לו התייחסות קצת שונה, ולא כלכך אכזרית כמו שהוא קיבל. התעלמות מהספרים שהוא מוציא לאור, וככל הנראה ניסיון לשים לו רגליים. אני לא ממש בקיא בדברים, אבל אני מדבר על הדברים מנקודת ראות של אחד שעוקב אחר העניינים מהצד. אלפי הבדלות כשם שבין החיות ישנן חיות שמורות, אז היו צריכים לדעת לשמור על דודו שנפילתו לא תהיה כואבת ולא תכאיב גם לאחרים. אני מקווה שכל אחד מהמעורבים בפרשה ילמד שיעור ושהחברה שלנו תדע להיות יותר מפרגנת ופחות אכזרית ממה שהיא. אני מתכוון בכלל זה גם לאותן חברות הפקות המעלימות זכויות יוצרים ואפילו להוצאות לאור שאולי מוציאות לאור יצירות אבל למעשה המשוררים והסופרים נשארים בחושך. אני מקווה שדודו טופז יחזור לעצמו, והכל יסתיים בכי טוב.